קיבוץ רעים
חסר רכיב

זר לא יבין זאת

א.ד.
כינוי ליענקלה קופמן על שם א.ד. גורדון ודת העבודה שלו. הכינוי הודבק לו על שם דבקותו של קופמן בדעה שרק הוא עובד וכל השאר מתבטלים. א.ד. נודע באמרות השפר שלו.... שאחת מהן אף הפכה לסטיקר.

אנחנו כאן – עוד יבואו
כתובת זו נכתבה על השלט הגדול שנתלה על הבמה בטקס העלייה על הקרקע של קיבוץ רעים, באוקטובר 1949.
מספרים שכותב השלט עזב את הקיבוץ מיד בתום הטקס, במשאית האורחים... .

בית השימוש של הג'ירפות
"מרכז מזון" של הרפת הישנה שקיבל את השם "בית השימוש של הג'ירפות" בשל התאים הצרים והקירות הגבוהים התוחמים אותם. בעבר שימש לאפסון מזון לפרות. התא האהוב על כולם היה תא גרעיני הכותנה שעליו היו הילדים (וההורים) קופצים ומשתעשעים במשך שעות. היום משמש המקום כאתר מיון פסולת.

בוורלי הילס
שם משתנה לשכונת יוקרה בקיבוץ, השכונה הכי חדשה או הכי משופצת. 

בונוס
שיטה שהונהגה לראשונה בשנת 1995. הרעיון: אם וכאשר יהיו לקיבוץ רווחים בשנה מסויימת - חלקם יחולק לחברים כתוספת כספית לתקציבים. הבונוס עבר שינויים, עדכונים ודרכי חישוב שונות. בכל שנה החברים ממתינים לסיכום שנה קודמת בתקווה לקבלת בונוס לתקציבם. 

הנמרים הרעבים
מעשה שהיה כך היה. זוג חברים אספו בשקידה ובעמל רב אגוזי פקאן, זרו עליהם מי מלח אפו מעט בתנור ו"הפקירו" אותם בפרגולה שמאחרי ביתם. באישון לילה הגיעו מספר נערים, פצחו חלק מהאגוזים ולקחו את השאר. הם השאירו מכתב תודה מנומס בחתימת "הנמרים הרעבים". קמה מהומה גדולה. החינוך "בחן את עצמו", ההורים התרגשו ("שהבן שלי יעשה כזה דבר ?"), זוג החברים נפגעו.... והנערים שרק חמדו לצון ולא חזו מראש את גודל המהומה שתתרחש, קיבלו את השם המחייב "הנמרים הרעבים". חלפו השנים והם הוכיחו כי למרות רעבונם הם יודעים להפיק ולבצע מפעלים מרשימים שכל הקיבוץ מריע להם (מופע היתולי בפורים, טקס אש מרהיב בבר מצווה, מסיבת גיוס מדהימה ועוד פעילויות תרבותיות לכלל הקהילה). כמובן שהם לא שוכחים לחתום על כל אירוע בשם המותג "הנמרים הרעבים". 

העוגות של מירקה
מוסד מוכר ברעים: עוגות מאפה בית עשויות ביד אוהבת ומכל הלב. שמן יצא למרחקים וריחן המשגע גורם לחברים "לעלות לרגל" אל מירקה לקונדיטוריה לצורך הזמנה מיוחדת, או לרוץ לכולבו בחמישי אחר הצהריים להצטייד לפני שיחטפו מהמדף. 

הפיאצה
בתחילה היא נקראה כיכר אקרשטיין – על שם האבנים שריצפו אותה. הכיכר נבנתה בסמוך לחדר האוכל ברחבת המועדון. הוצבו עליה שולחנות עגולים וכסאות. היא משמשת כמקום מפגש חברתי נעים בו יושבים החברים לאחר ארוחות הערב, בחגים וגם שבתות. הכיכר מנקזת אליה אירועים תרבותיים מגוונים.

חדר
חדר- מינוח המגדיר את דירת החברים בקיבוץ. בתחילת דרכו של הקיבוץ היה החדר מקום לינה של ההורים והילדים שהו בו מספר מצומצם של שעות אחר הצהריים. בערב הם היו הולכים ל"בית" -בית הילדים שם התנהלו עיקר חייהם. עם המעבר ללינה המשפחתית אמורים היו המינוחים להשתנות. חדר ההורים הורחב והוגדל ונוספו בו חדרים ללינת הילדים. בית הילדים הפך לגן או מועדון נוער... אבל עד היום יש חברים שקוראים לביתם חדר ולפעוטון בית.

חדר מטפלת 
כינוי ישן למועדון הנעורים - מקורו בלינה המשותפת. בשכונת הנעורים הוקצה חדר בו מטפלת הנעורים קיפלה את הכביסה ודאגה לארוחות ארבע קלילות - פתי בר או לחם וריבה. נכון להיום לנעורים אין מטפלת אלא מדריך. חדר המטפלת הפך למועדון נוער מטופח ומושקע ובני הנוער למדו להכין ארוחות ארבע מצ'ופרות שלא היו מביישות אף טבח. 

חטיבה
"החטיבה"- כינוי מקובל ברעים לקבוצת בני הנעורים ולשכונת הנוער. מקורו של השם ב"חטיבת בני הקיבוצים"- של הנוער העובד. הקשר לתנועת הנוער התרופף עם השנים אבל השם המקוצר - חטיבה נשאר. הנערים עוברים לחטיבה בכיתה ז'.החל מכתה יא' חלקם אף עוברים ללון בחטיבה. 

חטיבת חלומותי
שם שנכסו לעצמם בני הנעורים המדגיש את המקום המופלא בו הם חיים. ל"חטיבת החלומות" יש מסמך(תקנון) המסדיר את אורך החיים בנעורים: חוקים תקנות והתנהלות בעבודה, בחברה ובלימודים. אין ספק ש"חטיבת חלומותי" היא חברת הנעורים הטובה ביותר בכל התנועה הקיבוצית.

יהרוס את הקיבוץ
הקומקום הפרטי בכל חדר, רדיו פרטי, טלוויזיה, מקרר, לינה משפחתית, הפרטה, קניית קומביין חדש עם קבינה ממוזגת,שכירים, תושבים, עובדי חוץ.....וכל אחד יוסיף לרשימה את הדברים שיהרסו את הקיבוץ. 
וראה זה פלא, ממש עוף החול – כל מה שצריך היה להרוס התקבל... והקיבוץ לא נהרס. 

כביסת חיילים
החיילים שלנו, זוכים מידי שבת לכביסת המדים ויתר הבגדים, גיהוצים וקיפולם. כל זאת נעשה באהבה על ידי עובדי שבת העובדים במכבסה ובמחסן הבגדים. בעבר כשהבנים הראשונים ברעים התגייסו לצבא, נעשתה כביסת החיילים על ידי מילי בהתנדבות במשך כ – 9 שנים. רק מאוחר יותר התמסדה העבודה והיתה לאחת מתורנויות השבת המקובלות ברעים.

לא מסומנים
כינוי לערמת הבגדים שהגיעו מהכביסה ואין עליהם מספר (סימן). ניתן למצא בערימה בגדים "שלא זכרנו שיש לנו כאלו", או "שנלשחו מזמן לכביסה ושכחנו מהם", תחתונים וגרביים. באורח פלא אי אפשר למצוא בערימה את הג'ינס החדש שקניתי ב 300 ש"ח וסימנתי וזרקתי לכביסה. הערימה הולכת וגדלה ואחת לכמה זמן נערכת מכירה של הבגדים הלא מסומנים. זו ההזדמנות לפשפש בערימה ולגלות "אוצרות" או "סמרטוטים" (תלוי בעיני המתבונן).

מבוך
מבוך פעילות חביב שניטע במתחם הגיל הרך ומשלב בין הצמחיה מתקנים חביבים לפעוטות.

מיני- גולף
הגשמת פנטזיה של מספר חברים - " אנחנו חיים באתר נופש". מתקנים צבעוניים שנבנו בכוחות משותפים המיועדים לילדים החל מגיל ארבע וממוקמים בלב הקיבוץ. כל שנותר הוא להשאיל מחבטים בכולבו ולשחק בשעות הפנאי. 

נ.פ. - נסיעה פרטית
כך רושמים בכרטיס הרכב נסיעה פרטית ברכב המשק. את התוצאות רואים בתקציב (ע"ע).

קופמן צדק
סטיקר המבטא את האימרה הפולנית הידועה "אמרתי לכם" ברוח רעים. קופמן ידוע כמי שמתריע בשער מפני דברים שיקרו (ואומנם קורים). לפני מספר שנים היה מי שחשב שראוי להנציח את אמרותיו של קופמן בסטיקר. את הסטיקר ניתן למצא על רכבים ברעים בתל אביב וברחבי העולם. כל צעיר שיוצא לחו"ל מצטייד במדבקות אלו.

השביל הבטוח -"שביל 6"
כידוע "בקיבוץ של פעם, השבילים והכבישים היו מאוחדים, הילדים גרו בבתי הילדים וכלי רכב מועטים הסתובבו בחצר הקיבוץ. עם המעבר ללינה משפחתית והיציאה לבית הספר האזורי נוצר צורך לסלול מדרכה נפרדת מהכביש בה יצעדו הילדים בביטחה לתחתנת ההסעה, לבתי הלדים ולכולבו. הצורך היה ברור אולם הביצוע התעכב ב 20 שנה. לאחר סלילת המדרכה נשמעה האמירה: "איך לא חשבנו על כך קודם ?" 

ת.א.
תקציב אישי- ה"משכורת" שמקבל כל חבר קיבוץ שאינה תלויה בכושר התפרנסותו אלא מבוססת על מצב משפחתי וגיל. באורח פלא הוא אף פעם לא מספיק. 

תקדים
בדומה ל "יהרוס את הקיבוץ" (ע"ע) נמצא בשימוש המושג הצנוע יותר "תקדים". אם לא רוצים לעשות משהו, או בעיקר אם מתנגדים לבקשה מיוחדת, או להצעה לשינוי התנהלות וכדומה, משתמשים במושג "תקדים". "מצטערים, הפנייה שלך נשמעת הגיונית אבל היא מהווה תקדים מסוכן ולא נוכל לאשר אותה". 

תקנון כלבים
אחת לכמה שנים כאשר כמות הכלבים בקיבוץ "עולה על גדותיה" וכאשר אלו משתוללים ומפריעים לחיינו אנו מנסים לקבוע תקנון כלבים. המטרה – לאפשר לכלב ולחבר הקיבוץ לחיות ביחד. התקנון עוסק ב: מי רשאי להחזיק בכלב, מתי ואיפה מותר לכלבים לשוטט, ומהן זכויותיהם וחובותיהם של בעלי הכלבים. התקנון שורד מספר שנים עד ל"התפרצות הדמוגרפית" הבאה: בדרך כלל לאחר שישבו החכמים וקבעו את התקנון וכולם קראו והסכימו, הבעיה נדחקת למספר שנים. מכיוון ששכחו לשאול את הכלבים לדעתם (ישנם מספר כלבים ש"נפגעים אישית" מההחלטות) והם נחרצים בדעתם לא למלא אחר ההחלטות שהתקבלו הבעיה צצה שוב כעבור זמן.
חסר רכיב