נולד - יום ד' כב' באב תרפ"ט 28.8.1929
נפטר - יום ב' כד' בחשון תשע"א 1.11.2010
בעלה של מירקה, אבא של ניר ים, גל ז"ל ושגיא. סבא של תום, דין, בר, דגן, עומר, נטע ושקד.
ההספד שנשא ניר בהלוויה:
אבא שלנו, סבא שלנו זפקה,
אנחנו מלווים אותך בדרכך האחרונה, סוף המסע.
סוף לדרך ארוכה,קשה, מעניינת ומיוחדת.
עברת את מסלול חייך בדרכך המיוחדת, ברצינות אין סוף, בעקשנות, בהתמדה, במסירות.
באהבה לא התעסקת, אבל היא היתה שם כל הזמן, אהבה גדולה מתחת לפני השטח.
תחילת הדרך, בתל אביב של חולות וים. אהבת את הים והלכת לגור בנגב. היית שחיין מצטיין ובחרת לעסוק בחקלאות. אספת חברי ילדות, שאחדים מהם נשארו לצדך לאורך כל הדרך והגיעו לכאן היום ללות אותך בסוף המסע.
אחדים מחבריך ישארו נערים לנצח, הם לא חזרו מהקרבות.
נלחמתם יחד על רכס המשלטים ובשיירות לירושלים. בסוף הלילה הורד אותם מהגבעות וטמנת אותם בין סלעים. חברים אלו נשארו צרובים בליבך ואם מדורת הפלמ"ח עדיין בוערת שם למעלה, הם מחכים לך שם כולם.
בחרת להקים קיבוץ באמצע הכלום. כהרגלך נתת את כל כולך לעניין, באותה רצינות, באותה מסירות והתמדה.
ההמון הרב הזה שהגיע לכאן היום, מכיר אותך ומעריך אותך. אחדים מחבריך לדרך הקיבוצית כבר ממתינים לך כאן במקום הזה, ויש לכם עוד על מה לדבר.
תודה על שהקמת את משפחתינו, תודה על הדרך בה השקעת בנו, ועל הנתינה ללא גבול.
אנחנו ממשיכים בדרכנו, השארנו מאחור רק את גל, שממתין לך עדיין בן 13 בלבד. גל לקח איתו חלק ממך וייתכן ששינה את מהות חייך. לא דיברת הרבה על ענייני הנפש.
הדרך בה הלכת היתה ארוכה וקשה. דרשת בעיקר מעצמך והנחת לסובבים אותך לנהוג כרצונם וכהבנתם.
בתקופה האחרונה סבלת, אנחנו יודעים. אמא עשת את כל האפשרי כדי להקל עליך ובאהבה אין סופית היתה לצידך עד לסוף המסע.
עכשיו נסגר המעגל והגיע זמן לנוח.
לך לשלום, אוהבים אותך.
