בן ברכה ומישאל, נולד ביום ט' באייר תשכ"ד (21.4.1964) בתל אביב. ארז למד בבית-הספר היסודי "גבעת השלום" בשכונת קריית שלום. הוא המשיך את לימודיו ב"גמנסיה הרצליה". ארז היה חניך ומדריך בשבט הצופים "אופק" שבשכונת "למד". על תרומתו כמדריך בצופים סיפרו חבריו: "הפעולות שהעביר היו תמיד על רמה. היה בו קסם אישי ולכל חניך העניק יחס אישי, לכן אהבו אותו. היתה לו גישה להדרכה. כל קבוצה שלקח לידיו גדלה פתאום, נוספו לה חניכים. השבט היה סם-חיים לארז. הוא לבדו הוציא מחנה קיץ, דבר הדורש כשרון ויכולת רבה. היה בו משהו קסום ומושך. השקיע בצופים, בגרעין, בצבא ועם היותו מבדר, היה רציני"?
בנוסף על פעילותו בשבט "הצופים", השתתף ארז בתוכניות חברתיות ותרבותיות בגימנסיה. הוא התנדב לשירות במגן-דוד-אדום ובמשמר-האזרחי. מגיל צעיר ביותר טיפל בקשישה ערירית ובנכה-צ.ה.ל ב"בית הלוחם"? על פעילותו זו קיבל את פרס האזרחות הטובה בגימנסה הרצליה.
כשהגיע מועד גיוסו לצ.ה.ל בשנת 1982, הצטרף לגרעין "זהב" בקיבוץ רעים. הוא סיים את אימוני הטירונות והועבר ללבנון, לגדוד שעסק ביטחון שוטף. מפקד יחידתו כתב על שירותו בצבא: "הוא התנדב לנח"ל, בראותו את השילוב בין המגל והחרב. עם הגרעין עבר את הטירונות והחל את פרק הביטחון השוטף. ארז שירת נאמנה ובמסירות רבה את היחידה". מפקדיו בגדוד ציינו אותו ה"חייל מסור, אהוד על חבריו, התלבט כחייל השש לעזור לחבריו בכל עת, בעל כושר ארגון ומנהיגות".
ביום כ"ט באייר תשמ"ג (11.5.1983), בעת פעולות מיקוש של כוחות צ.ה.ל. בבקעת הלבנון, מזרחית לכפר מנצוריה, היה ארז ביחידת אבטחה. הוא נפגע באש מחבלים ונהרג.
ארז הובא למנוחות בבית-הקברות בקריית שאול. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות.
