חיים איננו

חיים מזרחי - נולד ב 24.12.47 בתל אביב באזור נווה צדק. אח לאלי הצעיר ממנו בשנה.

את היסודי למד בחולון והתחיל את לימודי התיכון בבית הספר המקצועי מקס פיין.

לאחר פרידת ההורים משה ושושנה, פנו האחים לקיבוצים: אלי לשדה נחום וחיים לחברת הנוער "שלהבת" ברעים.

עם הקריאה ללשכת גיוס בגיל 16 התברר כי חיים סובל מבעיות לב. הרופא התנבא כי לא יגיע לגיל 25.

כשחברת הנוער הלכה לצבא, חיים נשאר ברעים ועבד ברפת.

את יעל הכיר בשנת 1967 לאחר מלחמת ששת הימים כשהגיעה מעין חרוד לרעים ל"שנה שלישית" (עזרה לקיבוצים צעירים). ב1969 התחתנו והקימו משפחה. לידת התאומים הראשונים ברעים עינב ונצר, גרמה להתרגשות מרובה בקהילה. לאחריהם הגיעו מורן התוססת ואחרון חביב נטע.

במהלך השנים עבד חיים ברפת, מכבסה, נוי ובפינת החי ובמסגריה עם מוטי ואבנר. כשהוקם מפעל השטנצים בראשית דרכו כשעוד היה ממוקם ליד הכולבו נכנס לעבוד בו.

הסוסים הראשונים אוליב, בילי ובילבי הובאו על ידי חיים ממוסה ומבארי כך נפתחה האורווה ברעים.

לאחר לימודים ברופין בתחום אחזקת הקיטור הפך לאיש האחזקה הכל יכול של הקיטור ברעים. לצד עיסוק זה עסק גם בריכוז קניות והיה מתרוצץ שעות בבאר שבע להשיג את הדבר המיוחד שהחבר ביקש. אף פעם לא סירב אף פעם לא אכזב.

לפני מספר שנים פנה ללמוד רפואה משלימה ועסק בשיאצו, ריקי, ארומותרפיה, בנוסף לעיסוקיו האחרים.

לאורך כל שנותיו – האיש שנבאו לו לחיות עד גיל 25 סבל מבעיות לב:

בשנת 1973 עבר את ניתוח הלב הראשון (אני התמנתי כביביסיטר של הכלב הענק שלו "דני").

בשנת 1992 עבר ניתוח שני ולאחר חודש ניתוח נוסף כתוצאה מסיבוכים.

בשנת 2005 הושתל בליבו קוצב..

בשישי האחרון הוא פנה לסרג'יו וביקש לדעת ללא כחל וסרק מה מצבו, מה סיכוייו ? הוא קיבל תשובה שכרגע אין אופציות טיפוליות אפשריות. בשבת - נר אחרון של חנוכה, גופו לא עמד עוד בעומס, תש כוחו. חיים אושפז שוב כשמצבו מתדרדר. בראשון בשעה 18:00 הלך לעולמו לא לפני שהמשפחה הספיקה להיפרד ממנו.

קשה לתפוס. קשה להבין. רק לפני יומיים ראינו אותו מסתובב על הקלנועית. כואב . עצוב.

אולי אפשר להתנחם בידיעה כי האיש שלא ניבאו לו יותר מ25 שנה הגיע כמעט עד גיל 62.

 

 מההספד שכתבה יפעת אסטלין.