חוניק, בעלה של רוחל'ה, אבא של אורי ז"ל, הדס, סיגל ושושן.

סבא של אורי, עומר, ניב, עמית, טל יזהר, אוהד, אור שי והילי.

 

חוניק איש הנגב – נביא בעירו

תמיד, בכל תפקיד ובכל מצב מתייעצים עם חוניק.

חוניק: איש שיודע לראות מספרים.

חוניק שרואה למרחוק.

שיוזם את הדברים הכי גדולים, ושם לב לפרטים הכי קטנים. 

 

ההכרות הקרובה שלי עם חוניק התחילה ב 1981 בחפיפה לריכוז משק.

עד אז חוניק הספיק להיות פלחניק, ורפתן, ומזכיר,   ומרכז משק ומצטיין בפקולטה לחקלאות ועוד ועוד.

 חוניק כיהן כמרכז משק בין השנים 1981 - 1978. שלש שנים בהן הוביל את כלכלת רעים ובעצם יצר את רעים מבחינה כלכלית כפי שאנו מכירים אותה כיום: פורחת ומשגשגת.

 בשנים אלו שלח חוניק את צימבה לחפש מפעל. רץ בחצר הקיבוץ לגייס את   העובדים הראשונים: מהנוי, מהשלחין מהמוסך, והשאר –

היסטוריה משגשגת בשם ישראלייזר.

באותן שנים גם יזם ובנה את המאגר המשותף עם בארי, מאגר שהיה מהמאגרים הגדולים ביותר שהוקמו בארץ באותם השנים.

 

ותמיד בכל תפקיד ובכל מצב מתייעצים עם חוניק.

 

חוניק שמלמד אותי איך עושים תמחיר עם עפרון מחודד ונייר משבצות. והתמחיר תמיד מדוייק עד הגרוש האחרון.

חוניק שמנהל את וועדת ביטחון סוציאלי גם כשהוא מאד עסוק. 

חוניק שהוא גם מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה ומנכ"ל מועצת הכותנה. שני תפקידים אותם עשה בהצלחה גדולה וזכה להמון הערכה הן מהחלונות הגבוהים והן מהעובדים.

וחוניק שבונה את מאגרי הבשור, פרוייקט עצום של שלשה מאגרים על נחל הבשור.

וחוניק שיוזם ומקים את פרדסי הבשור,

וחוניק שהוא חבר מיתולוגי בועדת הנגב .... ועוד ועוד.

 

וחוניק שלוקח על עצמו להיות יו"ר ישראלייזר.

וחוניק שכשמנהל המפעל עזב, וניגשתי אליו כדי לדון במציאת מחליף. אמר לי בפשטות:

אני לוקח את זה על עצמי. כמו שאר הדברים שחוניק, פשוט, היה לוקח על עצמו. וזהו.

צעיר הוא כבר לא היה, גם לא הכי בריא. אבל ידעתי: אין מוכשר ממנו. ובשנות כהונתו כמנכ"ל, המפעל מגיע לגבהים שאף אחד לא חלם עליהם.

והוא גם יוזם ומוביל את העיסקה עם ביג. עיסקה שמיצבה את רעים כמובילה בשוק השטנצים ותרמה כה הרבה להצלחה הכלכלית של רעים.

 

מתוך ההספד שנשא אורי נעמתי